לבחור נכון

יש משהו מעניין בבחירות לכנסת, כי זה רגע שגורם לנו לחשוב על ההחלטות שלנו ולהבין את הכוח שיש להן.

זה מעניין כי בבחירות לכנסת, למרות שאת אחת מתוך מיליוני קולות, מאוד ברור לך שזה משפיע ולהחלטה שלך יש משמעות מצטברת, כל קול נחשב. גם מי שמערער על השיטה בכל מיני הצבעות מחאה/פתקים לבנים (בחייאת אולי מספיק עם זה) – זה לא מכיוון שהוא לא מכיר במשמעות של הבחירה הזו אלא במה שעושים (ובעיקר לא עושים) איתה אחר כך.

אני חושבת על זה ביחס לבחירות סביבתיות שאנחנו עושים כל הזמן ותמיד נשאלת השאלה – מה זה כבר משנה? אם אני אזרוק את הבקבוק הזה למקום הנכון הרי יש כ"כ הרבה פלסטיק בעולם, מה זה משנה? אם אני אקנה יד שנייה במקום חדש, מה כבר ההבדל? תעשיית האופנה לא תשתנה בגללי הרי.

אבל כמו בבחירות לכנסת, לבחירה סביבתית יש תמיד משמעות מצטברת.

למשל, להיות צמחונית. אם ננתח את זה רק בכלים המאוד יבשים, כנראה שזה שהפכתי לצמחונית לא שינה הרבה בעולם ברמה הטכנית של כמות בעלי החיים שהבחירה הזו הצילה. ובואו, זה לא שהייתי קרניבורית גדולה. אבל המשמעות המצטברת של הבחירה הזו היא כמות השיחות שניהלתי בנושא הזה, לא ממקום מטיף אלא ממקום הכי פרקטי – למשל מה תכינו לי לאכול כשאני אבוא אליכם 😊 – כמות הא.נשים ששינו את התזונה שלהן בעקבות השיחות האלה, התפריטים בארוחות המשפחתיות שהשתנו, לכל זה יש אדוות שממשיכות וזו המשמעות המצטברת של הצעד הזה.

עוד דוגמא שתמיד גורמת לי לחשוב על זה היא מיחזור והפרדה של זבל. מניחה שגם לא.נשים עם המודעות הכי גבוהה עוברת בראש לפעמים השאלה למה לטרוח, במיוחד עם האגדות האורבניות שזה גם ככה לא מגיע לשום מקום. אז מעבר לחשיבות של פתרונות טיפול (כי לא על זה אני מדברת כאן), ההשפעה המצטברת של לבחור לשים את הנייר או הזכוכית בפח הנכון היא בעיקר בבחירה לקחת אחריות על הזבל שלנו בתור יצרנים שלו. ברגע שאנחנו מקדישים מחשבה באיזה פח לעזאזל צריך לשים את היצירות של הילדים* כשהם לא מסתכלים (דירבלאק אל תחשפו אותי), זה תמיד כרוך לכל הפחות בהתחלה של הבנה של כמה זבל אנחנו מייצרים, ובמה צריך לעשות כדי לצמצם אותו. זה לשים לב אפילו לשבריר שנייה לחלק שלנו ולאחריות שלנו על זה. וזו ההשפעה המצטברת של הבחירה למחזר ולהפריד למרות שזה מנג'ס.

בקיצור, לכו להצביע. ותשתמשו בזכות הבחירה שלכם כל יום לעשות דברים טובים.

*יצירות של הילדים זה לפח כחול